הרבה משחקים היו לנו היום, החלשות מעט פחות (הניקס) ניצחו את החלשות באמת (קליבלנד), חילופי משמרות בטקסס, ומשחק הגנתי וחביב בין הקליפרס של היום לקליפרס של לפני שנה, כלומר, אוקלהומה.

.

ניו יורק ניקס (10-4) – קליבלנד (9-4): 105-123

קליבלנד היא באמת קבוצה חלשה. זה נכון שסקסטון הוא סופומור סביר וגארלנד הוא רוקי סביר אבל כשטריסטן תומפסון נראה יותר כמו השחקן שאנחנו מכירים מזה שנים, מאשר השחקן שנתן כל מיני משחקים של 20+ בתחילת העונה, וכשקווין לאב לא משחק, הרי שבאמת מדובר בקבוצה חלשה להחריד. הניקס לעומתם הבליטו את מה שהכי בולט אצלם – סוללת פורוורדים חזקה שלא הרפתה לרגע וסגרה את משחק התחתית הזה.

הרבו לניו יורק: רנדל 30 נק' ו-7 ריב', מרקוס מוריס 23, בארט 15, דוטסון 11.

בקליבלנד בלט דווקא קווין פורטר ג'וניור הצעיר עם 18 נקודות, סקסטון ומקיני קלעו 14, קלרקסון 13, נייט 12 וגארלנד 10.

.

ברוקלין נטס (8-5) – אינדיאנה פייסרס (6-8): 115-86

בלי קיירי אירווינג (ויש שיגידו שלמרות שזה בלי קיירי אירווינג…), ברוקלין הפסידה כמעט ללא תנאי לאינדיאנה. 15 הדקות הראשונות במשחק היו דווקא צמודות וגם די חלשות והגנתיות, אבל דווקא נאז מיטרו לונג, הרוקי של אינדיאנה הוא זה ששבר את השוויון ברבע השני עם 7 נקודות מהירות, ומשם אינדיאנה לא הסתכלה לאחור. היחיד שעוד איכשהו ניסה לעשות משהו בברוקלין הוא ספנסר דינווידי שהוא מקרה נדיר של שחקן ותיק למדי שמשתפר במעט מדי שנה. אבל זה לא מספיק, וברוקלין נראית הרבה פחות מרעננת משהיא נראתה אשתקד.

קלעו לברוקלין: דינווידי 28 ו-8 אס'. טמפל וג'ארט אלן קלעו עשירייה, כשאלן מוסיף תריסר כדורים חוזרים.

בפייסרס מי שקצב קצב היו האחים הולידיי שהם לא ג'רו. ארון קלע 24 ואף הוסיף 13 אסיסטים ואילו ג'סטין קלע 20. וורן קלע 19, סבוניס הבן קלע 16 עם 18 ריבאונדים וגיבור הבריחה מיטרו-לונג הוסיף 12 משלו.

.

טורונטו (4-9) – שרלוט (8-6): 96-132

ואם כבר מדברים על משחק צמוד שבו פתאום הגיח שחקן ועשה את ההבדל, הרי שבדיוק כדבר הזה קרה גם במשחק הנוכחי. ההפרש המסיים היה אמנם בן כמעט 40 נקודות, אבל המשחק עמד בשוויון מעשי במחצית. האיש של המשחק היה גם האיש שהחליף את הכוכב הגדול אשתקד – אנונובי שהשתלט על הרבע השלישי עם 10 נקודות רצופות, בדרך ל-15 בסך הכל ברבע, ומשם טורונטו באמת לא הסתכלה לאחור. אנונובי הנ"ל, מסתבר, הוא לא רק שחקן הגנה מצטיין אלא גם שחקן התקפה לא רע בכלל, ואם הוא וסיאקם ימשיכו עם מגמת השיפור, אולי נרס יוכיח שהשנה הקודמת לא הייתה מקרית. שרלוט כשלעצמה ממשיכה להיות הפתעה יחסית בליגה, אבל אפעס, לא הפעם.

בטורונטו בלטו אנונובי עם 24, סיאקם עם 20 ו-8 ריב', פאוול 17, דייויס 16 ו-7 אס', הוליס ג'פרסון 15 ו-8 ריב', ופו"ו (נהגה פפ"פ בשלושה פ"אים רפויים) קלע 11, מסר 8 וחטף 4.

שיקגו בולס (10-4) – מילווקי (3-10): 115-101

המשחק אמנם היה צמוד עד דקות הסיום אבל אומר זאת כבר עכשיו – אני אוהב את קובי וויט (איך אפשר שלא עם שם כזה ורעמה שכזו), אבל נדמה לי שהוא קצת מגזים עם יצירת השלשות שלו בדקות הסיום משל היה ג'יימס הארדן. לפעמים זה אמנם הולך, כמו לפני שבוע בדיוק מול הניקס, אבל לפעמים פחות כמו נגד מילווקי היום. ובכלל, מילווקי מציגה שחקן שנדמה לי שייקח MVP שני ברציפות. יאניס ממשיך להשתפר משנה לשנה, כשהשנה הוא לא רק שיפר את הקליעה מהשלוש (כמובן, גם אם היא מכוערת רק כמעט כמו זו של צלף שלשות מדופלם כמו ארון ביינס) אלא נדמה לי שאפילו שיפר את מה שהיה מדהים עוד קודם – יכולת החדירה לסל במשחק עומד דווקא, דבר שלפעמים הוא לקה בו בעבר. בכל מקרה, את הניצחון הוא השאיר אצל הפייבוריטית המובהקת.

בשיקגו התגלה אחד, דניאל גאפורד עם 21 נקודות, וגם קלעו קובי עם 13, ארצ'ידיאקונו עם 12, לאוין עם 11 ו-8 ריב'. דאן נתן שורה נאה של 8 נק', 6 ריב' ו-9 אס'.

את מילווקי הוביל כרגיל היווני עם 33 ועשרה ריבאונדים, ברוק לופז קלע 19 (רק שלשה אחת!!) וגם כן עשרה ריבאונדים ו-5 חסימות. ג'ורג' היל קלע 18 ודיוינצ'נזו הוסיף 15.

.

יוסטון (3-11) – פורטלנד (9-5): 108-132

אז מלו עדיין לא משחק בפורטלנד, ומסתבר שלפחות היום גם דמיאן לילארד לא ממש, כלומר כאן, אבל לא בדיוק. וכשסופרסטאר כמו לילארד משחק מול סופרסטאר כמו הארדן, אבל לא ממש משחק, ואילו הארדן נמצא (כרגיל לאחרונה) בשיאו, נראה שדי ברור מה תהיה התוצאה. בכלל, הנעדרים הנהדרים של יוסטון מהמשחק הקודם – ווסטברוק (שאולי קלע פחות מהארדן, אבל הפעם דווקא זרק יותר… אפילו מהשלוש משום מה) וקפלה שממשיך להיות טוב ככל שהעונה מתקדמת חזרו ולפורטלנד לא באמת היה סיכוי במשחק. נראה מה יהיה כשמלו יחזור, אני מחזיק אצבעות, אבל גם נדמה שפורטלנד לראשונה מזה שנים היא דווקא אנדראצ'יברית בעונה, ולא האובראצ'יברית שהיא כבר כמעט עשור.

את יוסטון הוביל כרגיל המלך ג'יימס השני (אחרי זה מהלייקרס) עם 36. ווסטברוק נתן טריפל דאבל של 28 עם 13 ריב', ו-10 אס', קפלה נתן משחק שלישי (נדמה לי) השנה עם 20 ריבאונדים, כשהוא גם מוסיף 22 נקודות, טאקר 13 והאוס 11.

בפורטלנד רק סי.ג'יי מקאלם הגיע עם 25 נקודות, לביסייר קלע 15, לילארד עם 13 ו-11 אס', בייזמור וגם נזיר וחסאן קלעו 11 כ"א וסימונס הקטן קלע 10.

דאלאס (5-8) – סן אנטוניו (9-5): 110-117

דונצ'יץ' קלע שלשה עצומה עם 27 שניות לסיום ונתן את הניצחון הבהחלט מוצדק לדאלאס שהובילה לאורך רוב המשחק, ולמרות קאמבק של הספרס לקראת הסיום. המשחק בכלל היה מפגש פסגה של סווינגמנים. דרוזן שנמצא בדעיכה מסוימת נתן את המשחק הטוב ביותר שלו השנה במדי הספרס. לצערו, מי שעמד מולו הוא מי שמתברר יותר ויותר כשחקן הטוב ביותר שהגיע לנ.ב.א בשלוש השנים האחרונות (לפחות), הסלובני הצעיר שנתן עוד טריפל דאבל ועוד משחק ענק לפנתיאון. כך או כך, נדמה ששתי הקבוצות הולכות לכיוונים מנוגדים. הספרס צריכים להשתפר המון אם הם רוצים לא לקלקל את מאזן הפלייאוף של פופ, ואילו דאלאס נראית לגמרי בדרך לפלייאוף ראשון מזה לא מעט זמן.

בדאלאס – דונצ'יץ' עם 42, 11 ריב', 12 אס', פיני סמית' עם 22, פורזינגיס עם 18 ו-10 ריב'. ברונסון הוסיף 11.

בספרס הרבה כאמור דרוזן במשחק גדול עם 36 נקודות ב-70 אחוז מהשדה, ואפס ניסיונות מהשלוש וגם 8 ריב'. אלדרידג' המזדקן לאיטו קלע 16 עם 9 ריב' ופולטל קלע 9 והוריד 10.

פניקס (5-7) – בוסטון (2-11): 99-85

אז בוסטון אולי הפסידו אתמול לסקרמנטו, אבל הם באו להוכיח שהקבוצה עם המאזן הטוב בליגה יכולה לנצח בבאק טו באק בחוץ, ואת זה בדיוק היא עשתה מול אחת הקבוצות המפתיעות והמרעננות של השנה, שהיום – כלום לא הלך לה. ובעיקר מה שבאמת נתן לבוסטון את הניצחון הוא קוועץ' הגנתי בסיום המחצית הראשונה שהספיק במשחק הגנתי למדי גם כך.

קלעו לפניקס בוקר עם 20 וקלי אוברה ג'וניור עם 15.

את בוסטון הוביל טייטום עם 26 ו-11 ריב', קמבה עם 19, סמארט עם 17, בראון 14 ו-9 ריב', ווואנמייקר שנותן עונה חביבה מאד סיפק 10 נקודות, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות.

.

יוטה ג'אז (5-8) – מינסוטה (6-8): 112-102

עם וויגינס, בלי וויגינס, מינסוטה פה בשביל להישאר וגם מול קבוצת הגנה עצומה באמת כמו הג'אז, הוולבס נתנו משחק מצוין. גובר הוא השומר הכי טוב בליגה? כן. אז קא"ט יוציא אותו החוצה ויקלע שיא שלשות אישי במשחק עם לא פחות מ-7 כאלה. וכשג'ף טיג ממשיך להסביר לכל העולם מהי משמעותה של עונת חוזה, ברור שמינסוטה שוב תצא עם ידה על העליונה גם מול יוטה. המערב נראה חזק ויוטה ומינסוטה הן שתי קבוצות מפתיעות יותר או פחות (ג'אז הרבה פחות, מינסוטה וגם פניקס הרבה יותר) שבהחלט ירצו לתקוע יתד.

ביוטה בוגדנוביץ' קלע 18, מיצ'ל קלע 17 באחוזים מזעזעים, גובר 16 ו-14 ריב'. קונלי 15, אינגלס 12 ו-8 ריב', ג'ף גרין 11.

את מינסוטה הוביל כאמור קא"ט עם 29 נקודות ו-13 ריב', וטיג ניווט יפה עם 21 ו-11 אס', קובינגטון 15 ו-8 ריב', מרטין 14, אוקוג'י 11.

קליפרס (5-9) – אוקלהומה (8-5): 88-90

אם במשחק הקודם שסיקרתי קא"ט ניצח את גובר דרך השלשות, הרי שבמשחק הזה מונטרז הארל הגמד ניצח את סטיבן אדמס, עוד סנטר הגנתי מדופלם, דרך אתלטיות ויכולת יוצאת דופן לשחק ללא הכדור ביד. באחד ממשחקיו הטובים ביותר בקריירה, הארל, דווקא הוא ולא אחר, הוביל את הקבוצה לניצחון גדול. קוואי ופול ג'ורג' עדיין לא שיחקו ביחד העונה (אם זכור לי נכון), אבל פול ג'ורג' ממשיך להוכיח שהוא בהחלט תחלופה נאה כרפאל, כשהשלשה שהוא קולע עם 25 שניות לסיום המשחק קובעת למעשה את הניצחון, גם אם קצת אחר כך הוא עוד הספיק להחטיא זריקת עונשין גורלית לכאורה, ומאד לא גורלית בדיעבד. פול, גאלינרי ושג"א עשו את מה שאפשר מול האקסית, אבל הפעם זה לא עבד.

קלעו לקליפרס: הארל 28 ו-12 ריב', פול ג'ורג' 18, זובאץ' 12 ו-10 ריב', סוויט לו 11.

באוקלהומה הרבה פול עם 22 נקודות במשחק טוב, גאלינרי 14, שרודר 12 ושג"א 11.